דברי סיום לסמינר מטייל תורכיה:

תם המסע. האוטובוס נסע לנוח,

נמה הדרך, סחופת- אבק ורוח.

חיתי שואל סלוג´וקי: "הי אתה עדיין ער?"

כמה נסענו? את זה ארנון לא שואל.

סוף לכיף. כמו אקאק עייף, נדם גם אלי,

לא טרגה קנטוס ולא חטושילי.                         

תודה לכם, ארנון ו אלי על הסמינר,

תודה על שפע החומר, שלעד לא נגמר,

שמוגש כמו שישליק טוב, נתח, נתח –

וכמו לבה, מכסה את פני השטח.

ואם יורשה לי להעיר הערה לקונית,

זה לא סמינר – זו כבר תנועה טקטונית!

גיאוגרפיה, דמוגרפיה וגם תולדות העמים.

איך זוכרים הכל , זה נס, ממש פלא פלאים.

שמענו על מונגולים וחיתים וגם ליקים,

על דולינים ופוליה ושערים קיקליקיים,

על איזמיר ופרגמון וחטושש ודדמה,

היינו באפסוס וקאש ובנפלא מכל: הגרמה.

ראינו את אולו דאג, הטאורוס וגם את האנטי,

טעמנו ונגבנו ממטבח טורי פיקנטי.

למדנו שבויוק, זה גדול וקוצ´וק, זה קט

בדקנו את המים- שלנו   במנבגאט.

למדנו גם, שאפריקה השחורה משחור,

דוחפת לנו, כל הזמן, פלטות מאחור.

פיטמתם אותנו עד רוויה ושובע

ועל זה, נסיר בפניכם ת´הכובע.

תודה לאודי, הידוע כנדיב,

על היחס האבהי והאדיב,

על הסוויטות, ארוחות הערב בהפתעה,

אפילו בשירותים, ניסה לסדר הנחה.

על השירותים בטורקיה בינתיים,

יש לי שתי הערות בסוגריים:

א.     מהמיליונים ששילמנו עבור צרכים קטנים,

בנו כאן הטורקים, עשרים גורדי שחקים.

ב.      כשאתה נועל את דלת התא חרש,

ושם את הטוז גולו שלך על הקרש,

אז, לכל השדים וגם בור שחת,

בא לך צינור בחריץ התחת.

וגם אם זה נשמע לכם בלתי סביר,

ראיתי בתא אחד צינור אוויר.

שאלתי באימה: "למה זה משמש?"

וענו לי:

"קודם שטיפה קרה ואז ניקוי יבש".

וחזרה לברכות:

ואם כבר אודי אז, אז קל וחומר

נזכור לטובה את בנו – עומר.

דע לך אודי, כשיבוא יום ואתה פורש,

אין סיבה לדאוג – יש לך יורש!

תודה למדריך המקומי, שאת שמו שכחתי,

על שדאג לנו, למזג-אוויר פנטסטי,

הוא אירגן   אפילו גשם ומזג אוויר ארקטי,

שיהיה שימוש ללבוש החם, שסחבתי.

ולזכר אלפי המילין, רציתי להזכיר,

שבורכנו בנהג סובלני ומאוד זהיר,

עם עוזר חייכן, שהעמיס והכווין בול,

כך צלחה דרכינו מבורסה עד איסטנבול.

מילה אחרונה לחברי לחוויות,

איזה לכידות, איזה נועם- כל הכבוד.

בלי קוטריי, בלי מדון וטענות,

הלוואי, שגם בעתיד אמצא קבוצה כזאת.

תמו דבריי, אין לי יותר מה להגיד,

רק בקשה: ארנון, תשאיר לנו קצת עתיד.

אפשר לסגור אוזניות

בני ברזילי